החלטה בתיק תא"מ 56050-11-11

בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 22.3.12. על פי פסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיב סך של 11,450 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

פסק הדין ניתן על יסוד תצהיר המוסר, לפיו מסר את כתב התביעה לידי אשתו של המבקש, וזו סירבה לחתום על אישור המסירה. לטענת המבקש, תצהיר זה אינו אלא שקר. אשת המבקש מכחישה אף היא בתצהיר שצורף, כי נמסר לידיה דבר מה, או כי סירבה לחתום.

לגופו של עניין, התביעה הוגשה בגין חוב שחייב המבקש למשיב, בשל עבודות מדידה שביצע בהזדמנויות שונות. לטענת המבקש, כלל לא הזמין מהמשיב עבודות אלו, ולא בכדי אין התביעה נסמכת על מסמכים כל שהם. לטענת המבקש, אם בוצעו העבודות, הרי שהן בוצעו על פי הזמנה של קבלן אחר, והוא לא התחייב כלפי המבקש בתשלום כל שהוא.

לטענת המשיב, פסק הדין ניתן כדין. יתרה מכך, אזהרת ההוצאה לפועל הומצאה לידי המבקש עצמו, אשר חתם על אישור המסירה ביום 2.6.12, ואילו הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 8.8.12, ובאיחור בלתי סביר, מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על ביטול פסק הדין.

כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט. כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית - אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48). אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי - סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

במקרה הנוכחי, איני רואה צורך לקבוע אם נפל פגם בהמצאה, שכן אין ספק, כי דין פסק הדין להתבטל על פי שיקול דעת ביהמ"ש. המשיב טוען כי המבקש הזמין ממנו עבודות מדידה, כמפורט בכתב התביעה; המבקש מכחיש הזמנת העבודות. כתב התביעה אינו נסמך על מסמכים כל שהם, אלא הוא מבוסס, לעת עתה, על טענות המשיב בלבד. ברי, כי הכחשת ההזמנה מעלה, בנסיבות אלה, הגנה מספיקה לצורך ביטול פסק הדין, שכן אין ספק כי עשויה לצמוח למבקש תועלת מהביטול.

הבקשה לא הוגשה תוך 30 יום מיום שקיבל המבקש לידיו את האזהרה, אלא זמן מה לאחר מכן. יצויין, כי הימים שבין ה-15/7/12 לבין 8/8/12 הינם ימי פגרת ביהמ"ש, שאינם באים במניין הימים, כך שהאיחור בהגשת הבקשה לביטול אינו רב. המבקש אף לא קיבל לידיו את פסק הדין עצמו (כפי שעולה מנתוני תיק ביהמ"ש), אלא אך את אזהרת ההוצאה לפועל, ומכאן היה עליו להמשיך ולברר אודות פסק הדין שעל פיו נפתח תיק ההוצאה לפועל. אין לחסום דרכו של המבקש לביהמ"ש בטענת הגנה שעשויה להביא להדיפת התביעה, כפי שנאמר לעיל, בגין האיחור האמור. עם זאת, ראוי לחייבו בהוצאות המשיב בשל איחור זה, שכן, בינתיים, החל המשיב נוקט הליכי הוצאה לפועל.

לאור האמור, אני מבטלת את פסק הדין מיום 22.3.12.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב, בסך 1,200 ש"ח. סכום זה יש לשלם תוך 30 יום.

על המבקש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום. אם לא יעשה כן, ישמש התצהיר שצורף לבקשה לביטול פסק דין ככתב הגנה מטעמו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ג, 30 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: